ביטחון עצמי נמוך הוא לא פגם באופי ולא משהו שנולדים איתו.
זו תחושה שנבנתה לאורך השנים מחוויות, ממסרים ששמענו ומדפוסי חשיבה שהתרגלנו אליהם, ולכן אפשר גם לבנות אותה מחדש, בצעדים קטנים ובקצב שמתאים לכם.
במאמר הזה אעבור על מה שעומד מאחורי התחושה: ביקורת בילדות, השוואות, חוויות של דחייה וכישלון, ולפעמים גם מערכת יחסים שבה לא הקשיבו לכם.
אפרט איך מזהים את הסימנים, מקושי לומר "לא" ועד קושי לקבל מחמאה, ואציע צעדים מעשיים שאפשר להתחיל בהם כבר השבוע.

אני נחמה גלינסקי – יועצת למערכת יחסים, ולמעלה מעשור אני מלווה נשים וגברים בייעוץ אישי, בייעוץ זוגי ובאימון אישי לחיים, בקליניקה בקריית מלאכי ובזום.
אם אתם מזהים את עצמכם בדברים, אפשר להתחיל בשיחת היכרות קצרה בוואטסאפ או בטלפון.
מאיפה בא ביטחון עצמי נמוך?
כמעט אף פעם אין סיבה אחת.
ברוב הסיפורים שאני שומעת יש כמה שכבות שנערמו לאורך זמן, ולפעמים האדם עצמו כבר לא זוכר מתי התחיל להאמין שהוא "פחות".
הנה המקומות שבהם זה נוטה להתחיל:
- מסרים מהבית: ביקורת תכופה, ציפיות גבוהות מאוד, השוואה לאח או לאחות, או להפך, חוסר תשומת לב שהשאיר תחושה של "אני לא מספיק חשוב".
- חוויות חברתיות: חרם בכיתה, השפלה מול אחרים, ילדות שבה הרגשתם שאתם לא משתייכים.
- כישלונות שפירשנו כהוכחה: פיטורים, גירושין, מבחן שלא הלך. במקום "זה קרה לי" המסקנה הפכה ל"זה מי שאני".
- מערכות יחסים: בן או בת זוג, מנהל או חבר שמזלזלים, מתקנים כל הזמן או פשוט לא מקשיבים.
- חתירה לשלמות: סטנדרט שאי אפשר לעמוד בו, שגורם לכל הישג להרגיש כמו "כמעט".
המונח המקצועי לתחושת הערך הפנימית הוא "הערכה עצמית" (מה שאנחנו חושבים ומרגישים על עצמנו כבני אדם, בלי קשר להצלחות).
אחד הכלים הנפוצים למדידתה הוא סולם רוזנברג, שפיתח הסוציולוג מוריס רוזנברג ב-1965 והוא בנוי מ-10 היגדים בלבד, כמו "אני מרגיש שיש בי תכונות טובות".
העובדה שמספיקים עשרה משפטים כדי להציף את התמונה מראה כמה קרוב אלינו הקול הפנימי הזה, גם כשאנחנו לא שמים לב אליו.
יש גם בשורה טובה.
מחקרי אורך של החוקרים אולריך אורת' וריצ'רד רובינס מראים שהערכה עצמית אינה קבועה, והיא משתנה לאורך החיים ובעקבות מה שעובר על האדם.
מה שנבנה בדרך מסוימת יכול להיבנות בדרך אחרת.
לדברי פסיכולוג חברתי ותיק שחוקר הערכה עצמית, ביטחון עצמי הוא פחות תחושה שמחכים לה ויותר תוצר של דברים שעושים: בכל פעם שעשיתם משהו מפחיד והחיים המשיכו, נוספה עוד הוכחה לכך שאפשר לסמוך על עצמכם.
אני רואה את זה שוב ושוב גם בקליניקה.
איך מזהים חוסר ביטחון בעצמכם?
חוסר ביטחון לא תמיד נראה כמו ביישנות.
יש אנשים שמדברים הרבה, מצחיקים את כולם ועובדים בלי הפסקה, ובפנים מרגישים שאם יפסיקו לרגע, יגלו שהם לא מספיק טובים.
לכן כדאי להסתכל על דפוסים ולא על הרושם החיצוני.
| מה רואים | מה יכול לעמוד מאחורי זה | שאלה שאפשר לשאול את עצמכם |
|---|---|---|
| מתנצלים כל הזמן, גם כשלא עשיתם דבר | תחושה שהקיום שלכם מפריע או שצריך להצדיק אותו | ממה אני מפחד/ת שיקרה אם לא אתנצל? |
| קשה לומר "לא" ולבקש מה שצריך | פחד שהקשר ייפגע אם תאכזבו | מה המחיר שאני משלם/ת בכל פעם שאני מסכים/ה בלי רצון? |
| דוחים החלטות או הזדמנויות | חשש לטעות ולהיכשל | מה הייתי בוחר/ת אילו הייתי בטוח/ה שאפשר לתקן? |
| דוחים מחמאות או מזלזלים בהישגים | קול פנימי שמסביר שזה "מזל" או "לא באמת" | איך הייתי מגיב/ה אם חבר/ה היה אומר את זה על עצמו? |
| מושלמים בכל דבר, לא נחים | ערך עצמי שמותנה בהצלחה | מי אני כשאני לא מצליח/ה? |
דבר נוסף שאני שמה לב אליו הוא ההשוואה המתמדת.
מי שמרגיש שאין לו ביטחון עצמי בונה בראש סרגל, ובכל פגישה חברתית מודד את עצמו מול אחרים ויוצא מהמדידה קצר.
הרשימה הזו אינה אבחון ואינה קובעת מי אתם.
היא רק כלי שעוזר להבחין, בלי שיפוטיות, אילו מקומות מבקשים תשומת לב.
אם אתם מזהים שניים או שלושה מהם שחוזרים שוב ושוב, כדאי לעצור ולהקשיב להם.
איך בונים אמון בעצמכם מחדש?
אין כאן "עשו כך וכך" שמתאים לכולם.
יש כיוונים, וכל אחד לוקח אותם בדרכו.
אלה הצעדים שאני חוזרת אליהם בתהליך:
- להקשיב ל"מבקר הפנימי". כך אני קוראת לקול שמעיר ומזלזל בכם בראש, בדרך כלל במשפטים כמו "אתה תמיד מקלקל". אפשר פשוט לרשום את המשפטים כפי שהם נשמעים, כי קול שכתוב על נייר מאבד חלק מכוחו.
- לשאול מה הייתם אומרים לחבר. את רוב הדברים שאנחנו אומרים לעצמנו לא היינו אומרים לאדם שאנחנו אוהבים. ההבדל בין שני המשפטים מלמד הרבה.
- לאסוף הוכחות. מחברת קטנה שבה רושמים בסוף כל יום דבר אחד שעשיתם, גם אם הוא קטן, בונה לאט תמונה אחרת מזו שהמבקר הפנימי מצייר.
- לתרגל "אסרטיביות" (היכולת להביע צורך או גבול בצורה ברורה ומכבדת, בלי תוקפנות ובלי ויתור על עצמכם). אפשר להתחיל במשפט קטן ובמקום בטוח, למשל לומר "אני צריך/ה לחשוב על זה" במקום "כן" אוטומטי.
- לפתח "חמלה עצמית" (להתייחס לעצמכם בעדינות שהייתם מגלים לאדם יקר כשהוא טועה). אין בכך ויתור על שאיפות, אלא קרקע יציבה יותר שממנה אפשר להמשיך.
- לבחור סביבה שמקשיבה. אנשים שמכבדים אתכם ושואלים מה שלומכם הם חלק מהבנייה, לא תוספת.
דוגמה פשוטה: מי שאף פעם לא אמר "לא" בעבודה לא צריך להתחיל בלדחות פרויקט גדול.
אפשר להתחיל בבקשה קטנה, כמו להעביר פגישה לשעה אחרת, ולבדוק מה קרה אחר כך.
בדרך כלל השמיים לא נופלים, וזו חוויה שהגוף זוכר יותר מכל הסבר.
צעדים כאלה לא עובדים לפי לוח זמנים, ואין מספר שבועות שאפשר להבטיח.
חלק מהאנשים מרגישים שינוי אחרי כמה חודשים של תרגול, ואחרים צריכים ללכת לאט יותר.
מה שחשוב הוא הכיוון ולא המהירות, ושלא תדרשו מעצמכם להיות "מושלמים" אפילו בשיפור.
מתי כדאי לפנות לליווי של יועצת?
אפשר להתקדם גם לבד, אבל יש מצבים שבהם ליווי מקצר דרך ומקל על הבדידות שבתהליך.
אני חושבת על פנייה כשהתחושה נשארת לאורך זמן, כשהיא משפיעה על העבודה או על הקשרים, כשניסיתם לבד ונתקעתם, או כשאתם מרגישים שאתם מבינים מה קורה אבל לא מצליחים לשנות.
ב"ייעוץ אישי" אצלי יש מקום להקשבה: מדברים על מה שעובר עליכם, מזהים יחד את הדפוסים ובונים צעדים מעשיים שמתאימים לחיים שלכם.
אני מלווה נשים וגברים בקליניקה בקריית מלאכי ובזום, כך שמי שרחוק או שקשה לו להגיע יכול להתחיל מהבית.
כשהמטרה היא קידום ממוקד, למשל שינוי בקריירה, החלטה גדולה או יצירת הרגלים חדשים, מתאים יותר אימון אישי לחיים.
ההבדל הכללי הוא שייעוץ מתמקד יותר בהבנת מה קורה ולמה, והאימון מתמקד בצעדים קדימה לעבר מטרה שבחרתם.
לא תמיד הקו ברור, ולפעמים התהליך משלב את שניהם.
נשים שמעדיפות להתחזק בתוך קבוצה יכולות להצטרף ל"קבוצות נשים", שבהן יש מקום לשמוע אחרות ולגלות שאתן לא לבד בתחושה.
וכשחוסר הביטחון נכנס לתוך הזוגיות, ויוצר ריחוק, התגוננות או קושי לבקש, אפשר לשלב גם ייעוץ זוגי, שבו שני בני הזוג לומדים להקשיב זה לזה בלי האשמות.
כדי להתחיל לא צריך להחליט על תהליך שלם.
אני מציעה שיחת היכרות קצרה בוואטסאפ או בטלפון, שבה תספרו בקצרה מה מביא אתכם ונבדוק יחד אם ואיך מתאים להמשיך.
אחרי השארת הפרטים אחזור אליכם תוך 48 שעות.
שאלות ותשובות על ביטחון עצמי
אלה השאלות שעולות אצלי הכי הרבה, בין אם בשיחות ההיכרות ובין אם במהלך הליווי עצמו.
האם ביטחון עצמי הוא תכונה מולדת?
לא.
לכל אדם יש מזג ויש נטיות, אבל ביטחון עצמי הוא בעיקר תוצר של ניסיון חיים ושל המסרים שקיבלנו.
לכן הוא יכול להשתנות, גם אחרי שנים ארוכות של תחושה אחרת.
כמה זמן לוקח לבנות ביטחון עצמי?
אין מספר שאפשר להבטיח, ולא הייתי רוצה שתשוו את עצמכם ללוח זמנים.
התהליך תלוי במה שעומד מאחורי התחושה, במה שכבר ניסיתם ובתנאים בחיים שלכם.
אפשר להרגיש הקלה קטנה כבר אחרי כמה צעדים, ובנייה יציבה יותר לוקחת בדרך כלל זמן.
איך אפשר לתמוך בבן או בת זוג שמתקשים להאמין בעצמם?
הקשבה בלי למהר לפתור או לשכנע עושה הרבה.
אפשר לשקף מה אתם רואים בהם, לשאול איך אפשר לעזור ולהימנע מהערות כמו "אתה מגזים".
אם הנושא מכביד על הקשר, ייעוץ זוגי יכול לתת לשניכם שפה משותפת.
מה קורה בשיחת ההיכרות?
זו שיחה קצרה בוואטסאפ או בטלפון, שבה אתם מספרים בקצרה מה מביא אתכם ואני מסבירה איך אני עובדת.
אין חובה להמשיך, והמטרה היא שתרגישו אם זה מתאים לכם.
בונים ביטחון עצמי יחד עם נחמה גלינסקי – יועצת למערכת יחסים
ביטחון עצמי נמוך הוא דפוס שנבנה לאורך שנים, ולכן הוא לא משתנה בהחלטה אחת.
הוא נבנה בהקשבה לקול הפנימי, באיסוף הוכחות קטנות, בתרגול של גבולות עדינים ובסביבה שמכבדת אתכם, ולפעמים גם בליווי של מישהי שמקשיבה בלי לשפוט.
אצלי בתהליך אין "צודקים וטועים", אין חתירה לשלמות ואין הבטחות גדולות.
יש מקום לאמת הפנימית שלכם, לענווה ולאמפתיה, ולצעדים מעשיים שאתם בוחרים בקצב שלכם.
אם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתחיל לבנות ביטחון עצמי מחדש, אני מזמינה אתכם לשיחת היכרות קצרה בוואטסאפ או בטלפון, ואחזור אליכם תוך 48 שעות מרגע השארת הפרטים.


