גישור זוגי

על מה זוגות מגיעים לגישור

• מעבר דירה: לאיזו עיר, קרוב למשפחה של מי, לקנות או לשכור, לעבור עכשיו או לחכות שנה.
• כסף: חשבון משותף או נפרד, כמה חוסכים, מי מחליט על הוצאה גדולה, ועזרה כספית להורים או לילדים בוגרים.
• חינוך הילדים: בחירת מסגרת או בית ספר, גבולות, מסכים, ולפעמים גם אורח החיים הדתי בבית.
• חלוקת תפקידים: מי עובד במשרה מלאה, מי אחראי על מה בבית, ואיך מחלקים מחדש אחרי לידה או שינוי בעבודה.
• החלטות גדולות אחרות: שינוי קריירה, לימודים, חגים ושבתות אצל איזו משפחה, או הרחבת המשפחה.

המשותף לכל אלה: יש שאלה מעשית אחת, ויש שתי עמדות שנראות כרגע הפוכות. המטרה היא לא שאחד ינצח, אלא פתרון ששניכם מרגישים שהוא שלכם.

גישור זוגי או ייעוץ זוגי: איך יודעים מה מתאים

הרבה זוגות מתלבטים בשאלה הזאת, וזה טבעי. הנה כמה סימנים שעוזרים להבחין:

• אתם מתווכחים בעיקר על נושא אחד, ובשאר התחומים טוב לכם יחד? כנראה שגישור יתאים לכם.
• הוויכוחים קופצים מנושא לנושא, ומתחת לכולם יש עלבון, ריחוק או חוסר אמון? כנראה שמתאים יותר ייעוץ זוגי.
• אתם מצליחים לדבר בכבוד, אבל לא מצליחים לסגור החלטה? גישור הוא כלי מצוין בשבילכם.
• כל שיחה הופכת למריבה כללית על מי צודק? כדאי להתחיל בעבודה על הקשר עצמו.

אין צורך לאבחן את זה לבד. בשיחת הטלפון הראשונה נבין יחד מה מתאים לכם. ומכיוון שאני גם יועצת וגם מגשרת, אפשר להתחיל במסלול אחד ולעבור לשני בלי להתחיל מההתחלה עם מישהו אחר.

איך נראה תהליך של גישור בין בני זוג

גישור בין בני זוג הוא תהליך מובנה יותר מייעוץ. יש בו נושא מוגדר, כללים ברורים ונקודת סיום.

1. שיחת טלפון ראשונה. אתם מספרים בקצרה על מה אתם חלוקים. אני מסבירה איך עובד הגישור, ויחד אנחנו בודקים שזה הכלי הנכון.
2. מפגש פתיחה. מסכימים על כללי השיחה: כל אחד מדבר בתורו, בלי להעליב ובלי לחזור לריבים ישנים. מגדירים במדויק את השאלה שעליה רוצים להחליט.
3. מה באמת חשוב לכל אחד. כל אחד מכם מספר, ואני עוזרת לזהות מה עומד מאחורי העמדה: ביטחון, קרבה למשפחה, פרנסה, שקט, או חלום ישן.
4. בניית אפשרויות. כשהצרכים על השולחן, בדרך כלל מתגלות אפשרויות שלא חשבתם עליהן קודם. רושמים את כולן, בלי לפסול מראש.
5. בדיקה מול המציאות. בוחנים כל אפשרות: כמה היא עולה, מה היא דורשת מכל אחד, ואיך היא תשפיע על הילדים ועל המשפחה.
6. הסכמה ותקופת ניסיון. בוחרים יחד דרך, מגדירים מה כל אחד עושה, וקובעים מתי בודקים שוב אם זה עובד.

מאחורי כל עמדה מסתתר צורך

ניקח דוגמה. נניח שהיא רוצה לעבור לאשדוד, והוא רוצה להישאר בקריית מלאכי. ״אשדוד״ ו״קריית מלאכי״ הן עמדות. כל עוד נשארים ברמת העמדות, אחד מכם חייב להפסיד.

אבל כשמקשיבים לעומק, מתברר שהיא מחפשת עבודה קרובה יותר והזדמנויות לילדים, והוא חושש להתרחק מאמא שלו, שזקוקה לעזרה. פתאום יש על השולחן שני צרכים, ולא שתי ערים. ומכאן אפשר לחשוב אחרת: אולי עיר שלישית, אולי לוח זמנים אחר, אולי סידור עזרה קבוע לאמא. אני לא מציעה לכם את הפתרון. אני עוזרת לכם לראות אותו.

כאן הרקע שלי בייעוץ עוזר מאוד. אני מקשיבה גם למה שלא נאמר במילים, ושמה לב כשוויכוח על כסף הוא בעצם ויכוח על ביטחון, או כשוויכוח על בית ספר נוגע בשאלה של זהות ושל ערכים.