ליאור וענבל היו נשואים כבר חמש שנים, אבל לאחרונה, משהו השתבש. הריבים הפכו תכופים, והם הרגישו שכל אחד מהם מדבר בשפה אחרת לחלוטין.
"את אף פעם לא מקשיבה לי!" ליאור התפרץ יום אחד אחרי עוד ויכוח מתיש.
"ואתה לא מבין אותי!" ענבל השיבה בכעס.
שניהם אהבו אחד את השנייה, אבל נדמה היה שהם לכודים במעגל אינסופי של חוסר הבנה.
יום אחד, חבר קרוב הציע להם להשתתף בסדנת זוגיות שמתמקדת בהבנת הצרכים הרגשיים של בני הזוג. בתחילה הם היו ספקנים, אך בסופו של דבר החליטו לנסות.
במהלך הסדנה, ביקשתי מכל אחד מהם לרשום מה באמת חשוב לו במערכת היחסים. כשהם החליפו דפים, ליאור הופתע לגלות שענבל כתבה: "אני צריכה שיראו אותי, שיעריכו אותי, שיחבקו אותי בלי סיבה."
ענבל, מצידה, הופתעה לקרוא שליאור כתב: "אני צריך להרגיש שמקשיבים לי, שמכבדים את הדעה שלי, שאני לא לבד."
לראשונה מזה זמן רב, הם ראו את הכאב של האחר בעיניים חדשות. זה לא היה על מי צודק – זה היה על הצורך להרגיש אהובים ומובנים.
מאותו יום, הם התחילו לתרגל הקשבה אחרת. ליאור הקפיד לעצור ולהסתכל על ענבל כשהיא מדברת, לחבק אותה כשהוא חוזר מהעבודה. ענבל למדה לתת לו מקום לביטוי, לשאול לדעתו ולהראות לו שהיא מעריכה את מאמציו.
כשהגיע הריב הבא – כי תמיד יש ריבים – הם עשו משהו שונה. במקום לצעוק, הם עצרו ושאלו: "מה באמת חשוב לך עכשיו?"
וזה שינה הכול.
כי לפעמים, הדרך לאהבה עוברת פשוט דרך ההבנה שהצרכים שלנו שונים – אבל שנינו רוצים אותו דבר.
למה אנחנו מתקשים לסלוח?
– פחד להיפגע שוב,
– תחושת חוסר צדק,
– הרצון להחזיק בכאב כהגנה עצמית.
סליחה היא גשר בין הכאב לבין האפשרות לצמוח יחד 🌿
היא לא אומרת שהכאב לא היה מוצדק, אלא מאפשרת להשתחרר ממנו וליצור משהו חדש—מערכת יחסים מבוססת על הבנה עמוקה יותר, חמלה ורצון להמשיך קדימה.
בסופו של דבר, כשבני זוג באמת מקשיבים זה לזה ולומדים להבין את הצרכים שמאחורי הכאב, הסליחה הופכת לא רק לאפשרית, אלא לכלי שבונה מחדש את האמון והחיבור ביניהם.
סליחה היא היכולת לאהוב גם כשהלב נשבר 💔
מוזמנים לסדנת איזון בזוגיות
להתראות, נחמה
