שלבים לסליחה בזוגיות:
הבנה עצמית:
מה בדיוק פגע בי? האם יש מאחורי זה כאב עמוק יותר?
שיחה כנה עם בן/בת הזוג:
שימוש בשפה של "אני מרגיש/ה" במקום האשמה.
בחירה לשחרר:
סליחה אינה מחיקה של הכאב, אלא שחרור הכעס.
אייל ודפנה היו נשואים כמעט עשרים שנה, אבל משהו ביניהם נשבר לאורך השנים. לא היה אירוע אחד גדול שגרם לזה – אלא הצטברות של אכזבות קטנות, מילים שנאמרו בלהט הרגע ופצעים שלא הגלידו.
"אני מרגישה בלתי נראית," אמרה דפנה פעם בעצב, כשעוד ניסתה לדבר.
"ואני מרגיש שכל מה שאני עושה אף פעם לא מספיק," השיב אייל בקול עייף.
כך חלפו השנים, הכעס התיישב ביניהם כמו קיר והשיחות הפכו למאבקים. עד שיום אחד, כשדפנה חשה שהיא כבר לא יכולה יותר, היא הציעה ללכת לטיפול זוגי.
כשהגיעו הקשבתי להם ואז אמרתי: "אנחנו נלמד שפה חדשה – שפת ה'אני'. במקום להאשים את האחר, נלמד להביע את הרגשות והצרכים שלנו בלי לתקוף."
בהתחלה זה היה קשה. דפנה רצתה לומר: "אתה אף פעם לא שם כשאני צריכה אותך!" אבל במקום זאת למדה לומר: "אני מרגישה לבד כשאתה עסוק רוב הזמן, ואני זקוקה ליותר חיבור."
אייל רצה לומר: "את כל הזמן מבקרת אותי!" אבל במקום זאת אמר: "אני מרגיש לא מספיק טוב כשאני שומע ביקורת, ואני צריך שיראו גם את מה שאני כן עושה."
פתאום, בלי חומות ההאשמה, הם יכלו לראות את הכאב של השני מבלי להתגונן.
השיחה החשובה מכולן הגיעה בערב חורפי אחד, כשאייל הביט בעיניה של דפנה ולחש: "אני מבין שפגעתי בך בלי שהתכוונתי. אני מצטער שלא הייתי קשוב לצרכים שלך."
דפנה, שעיניה נמלאו דמעות, ענתה: "ואני מצטערת שלא ראיתי שגם לך קשה. אני רוצה ללמוד איך להיות שם בשבילך."
זה לא היה קסם ולא פתרון מהיר, אבל זה היה רגע של ריפוי. לאט-לאט, בעזרת שיח מכבד, סליחה כנה והכרה הדדית בצרכים שלהם, הם החלו לבנות מחדש את מה שנשבר.
כי לפעמים, האהבה לא נגמרת – היא רק מחכה שנמצא דרך חדשה להגיע אליה.
תרגילים לזוגות:
• כתבו "מכתב סליחה": כל אחד מבני הזוג כותב מכתב לשני שבו הוא מביע חרטה ומבקש סליחה על טעויות מהעבר.
• "זמן חמלה": בכל יום, כל אחד מבני הזוג משתף משהו שהוא מעריך בבן/בת הזוג, כדי לטפח את תחושת הקרבה.
נפתחה סדנת איזון בזוגיות, מוזמנים להרשם
להתראות, נחמה
